י א מיטווך ובניו בעמ נ' טרפלקס תעשיות בע"מ

החלטה

העניין שבפניי, התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב, לפי הוראות סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל.

רקע לבקשה ועובדות התביעה בקצרה

התובעת/המשיבה הגישה תביעה כספית נגד הנתבעת/המבקשת, וטענה כי האחרונה חייבת לה הסך של 24,682 ₪, בגין אספקת סחורה, וזאת מכוח הזמנות ציוד עליהם חתומה המבקשת ו/או חשבוניות שהונפקו על ידי המשיבה ו/או שיקים של המבקשת ששולמו למשיבה ולא כובדו (להלן: "הסחורה").

לטענת המשיבה, פניותיה למבקשת לתשלום החוב לא צלחו, כאשר יתרת חובה של האחרונה, בהתאם לכרטסת הנהלת חשבונות שלה, עומד ע"ס של 21,597 ₪, בנוסף לסכום השיקים שחוללו, ע"ס של 3,031 ₪.

המבקשת התנגדה לביצוע התביעה וטענה כי, לא סופקה לה כלל הסחורה נשוא התביעה, כאשר קיימים אצלה בפועל 13 מחשבים, ולא יתכן כי המשיבה סיפקה לה את הנטען בכתב התביעה.

הוסיפה המבקשת וטענה כי, ההזמנה מיום 11.09.11 אינה חתומה ולא הוגשה כל אסמכתא כי סופקה, כאשר אף החשבונית שהונפקה על ידי המשיבה ביום 04.04.11 (נספח ב' לתביעה), לא צורפה כל אסמכתא כי הסחורה המצוינת בה סופקה למבקשת.

ביום 25.06.13 התקיים דיון בבקשה, בו נחקר המצהיר מטעם המבקשת, והצדדים סיכמו את טענותיהם.

דיון ומסקנות

את בקשת הנתבע ליתן לו רשות להתגונן, יש לבחון לאור ההלכות שנקבעו לעניין הליכי סדר דין מקוצר. על פי הלכות אלו, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר, הינה למנוע דיון בתובענה, רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524; ע"א 3374/05 אליהן אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מאגר נבו)).

לאור האמור, נפסק כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם נמוכים, יקבל רשות להתגונן. לעומת זאת, מי שהגנתו הינה "הגנת בדים" תדחה בקשתו (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)).

בחקירת המצהיר מטעם המבקשת בפניי, לא חלק האחרון כי שיקים שניתנו על ידי המבקשת למשיבה לא כובדו על ידי הבנק (עמ' 2 ש' 1-4). כמו כן, אישר הנ"ל את הזמנת הסחורה, אך יחד עם זאת, טען כי סחורה זו לא סופקה בסופו של יום למבקשת (עמ' 1 ש' 24).

על אף שמעיון במסמכים אותם הגישה המשיבה, עולה כי על חלק מהזמנות העבודה והחשבוניות מופיעים שמותיהם של עובדי המבקשת ו/או מי מטעמה, אשר הזמינו את הסחורה מהמשיבה, אך משלא נשמעה עדותם, בשלב זה בפניי, לא ניתן ללמוד באם סחורה זו אכן התקבלה אצל המבקשת, אם לאו, כאשר טענות הגנתה של המבקשת, לא נסתרו, בשלב זה .

זאת ועוד, הגם שהמשיבה הגישה בפניי תכתובת דוא"ל (מש/1 , מש/2), וכן מסמך (מש/4), שלטענתה מעידים על ביצוע הזמנת הסחורה על ידי המבקשת, אך משמסמכים אלו לא הוגשו על ידי עורכיהם, ואלו לא נחקרו בפניי, אין לקבל את תוכנם של המסמכים הנ"ל, ואמיתות תוכנם נשאר בגדר עניין שטעון הוכחה.

בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'...

"על-אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא, נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש, שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות להתגונן.

"תנאים אלה סוכמו בפסיקת בית-משפט זה לאמור: '...לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו... כשם שלא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא "הגנת בדים"...' (ע"א 594/85, בעמ' 722)...".

במקרה עסקינן, משהודתה המבקשת מחד, באי כיבוד השיקים שניתנו על ידה למשיבה, בגין חלק מהסחורה, כאשר מנגד, טענתה של המבקשת לאי אספקת הסחורה, לא נסתרה, בשלב זה, על ידי המשיבה, ויש בה כדי להצביע על הגנה לכאורית, אזיי אין לומר כי אין בפי המבקשת הגנה כלשהי, ועל כן, יש לתת לה את יומה בביהמ"ש, כאשר לשאלה באם סופקה לה הסחורה על ידי המשיבה אם לאו, יש לעשות לאחר בירור העובדות, שמיעת עדויות, הבאת ראיות, שאין זה במסגרת ההליך דנן. מכל מקום, ונוכח האמור לעיל, לא ניתן לשלול, בשלב זה, טענות הנתבעת.

סוף דבר